ריינג’רס בודקים את ה- CELTIC BACK 3
בתחילת המשחק, ריינג’רס עשה הרגל לשחק ישירות מאחור לחזית. כאשר בונים החזקה הם היו משחקים קצרים בהתחלה, מזמינים לחץ, ואז ישחקו מסירות ארוכות לעבר השלושה הקדמית. וכאשר בתקיפה מעבר, הם היו מתנגדים ישירות. נראה שהדגש היה על לחיצה או הפיכת קו אחורי של סלטיק ללא ניסיון רב בדרבי או של משחק משותף.
כאשר סלטיק לחצה ב-3-5-2 שלה, המגן בצד הכדור היה דוחף למעלה כדי לכסות את השחקן הנגדי שלו. זה הביא למרחב מחוץ למרכז האחורי עבור ריינג’רס לכוון עם כדורים ארוכים שקנט, בארקר ומורלוס יכלו להיאחז בהם ולעתים להתבודד מול אג’ר או ולש. בשלב מוקדם האסטרטגיה הזו הייתה בעיה עבור סלטיק, יחד עם לחיצות גרועות. השניים הקדמיים שלהם, אליונוסי וקלימלה, לא לחצו באינטנסיביות אמיתית, מה שאומר שהרכזים של ריינג’רס הספיקו לעתים קרובות להרים את המסירות שלהם.
קונור גולדסון ניצל זאת מספר פעמים, תוך שהוא משחק באלכסונים מדויקים או בכדורים ארוכים. אחד המקרים האלה ראה את קנט נכנס לחלל לרחבה מיד לאחר ריצת ארפילד מעומק גרר את אג’ר פנימה. לאחר מכן קנט נסע פנימה, עם צעד-אובר מהיר שהקל עליו על פני קאלום מקגרגור, ועשה זריקה לשער.
ריינג’רס מסוגלים לשמור על הכדור גם כאשר הם בלחץ, כאשר סטיבן דייויס וגלן קמארה בעלי קור רוח מעולה, מודעות, מגע ועבודת רגליים כדי לקבל ולשמר באזורים עמוקים יותר עם יריב שסוגר פנימה. כשסלטיק לא הצליחה להפעיל עליו לחץ טוב. לעצור אותו מלהסתובב, קמארה גם הפגין את יכולתו לחתוך לחץ עם כדורים חודרים שפתחו שכבות של הגנה של סלטיק.
השילוב של לחיצות לא אפקטיביות ופערים בחסימה ההגנתית אינו חדש עבור סלטיק. זה היה אותו שילוב שסלל את הדרך לנפילתם מול פרנצווארוס בליגת האלופות. חוסר היכולת שלהם לעצור את גולדסון וקמארה מלהתמודד ולהספיק לבחור מסירות אפשרו לריינג’רס לעלות על המגרש בצורה יעילה. ריינג’רס גם שמחו ללכת רחוק ולבחון שלשה אחורית במראה חדש. כתוצאה מכל זה, סלטיק לא הצליחה לכפות איבודים גבוה במעלה המגרש.
